ד"ר אפרת אלרון ומוטי קפלן

עת הקורונה, עידן משבר האקלים

מגיפת הקורונה הוכיחה כי כאשר נמצא איום בפתח והוא מוחשי ונתפס, מסוגלת האנושות לגייס משאבים, נחישות, ויוזמה להתמודדות איתו. מכאן פתח לחשיבה כיצד יכולים מקבלי החלטות ליישם את כל אלו מול איומי משבר האקלים.

פורסם - 7.5.2020; עודכן - 1.6.2020

את פניה של מגיפת הקורונה קיבל העולם בהיערכות מסיבית. לצד הנזקים הכלכליים שגרמו הצעדים להכלתה, יש להכיר גם בהשפעותיהם החיוביות על הסביבה. הצמצום בפעילות הייצור ובהיקפי התחבורה גרמו לירידות משמעותיות בצריכת אנרגיה, ברמת זיהום האויר, ופליטות גזי חממה.

הדרישה הגלובלית לאנרגיה בערים בהן הופעלו הסגרים נמדדה ירידה של כ-50% ברמת זיהום האוויר, וצילומי לווין מראים כי נפתחו מעליהן שמים תכולים, בישראל מדווח המשרד לאיכות הסביבה על ירידה של 40% בריכוזי חנקן דו-חמצני (NO2 – מזהם המאפיין שרפת דלקים פוסיליים בתחבורה ובתעשייה) במרץ 2020 לעומת מרץ הקודם. ניתוח ראשוני של הנתונים שבוצע על ידי חוקרים באוניברסיטת סטנפורד צופה כי המשך המשבר הכלכלי עד תום השנה עשוי להוריד את רמת זיהום האוויר הכוללת ב-5%, ואף להפחית את מספר הנפגעים ממנו – 4.2 מיליון בני אדם המתים בטרם עת בכל בשנה ממחלות נשימתיות וקרדיוווסקולריות הנגרמות מזיהום אוויר סביבתי. קיימות כיום עדויות ראשוניות כי גם היקף התחלואה ממחלת COVID-19 ועצמה הסיכויים למות בעטיה מצומצמים יותר במקומות בהם רמות זיהום האוויר נמוכות.

על פי הערכת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה נמנעה בתקופה זו פליטתם לאטמוספירה של 2.6 ביליון קוב פליטות דו תחמוצת הפחמן, וצפויה להיות ירידה של כ-8% בכלל פליטות גזי החממה השנתיות. אף לא אחד מאירועיה הגדולים של המאה ה-20 הביא לירידה כה דרמטית באינדיקטורים המשפיעים על שינוי האקלים.

המגיפה היא אפס קצה של סדרת איומים קיומיים על המין האנושי הקשורים זה בזה: משבר האקלים, הגידול המתמשך באוכלוסיית העולם, ההאצה בצריכה, ואובדן שטחים וצמחיה טבעיים, עם כלל התופעות המתלוות אליהם – מגידול בייצור הפסולת ועד לכריתה מתמשכת של יערות לטובת יצירת שטח לחקלאות ולמרעה. השפעתם של איומים אלו הולכת וגדלה, ותוצאות כל אחד מהם בנפרד וכולם יחד יהיו הרסניות בהרבה לכדור הארץ ויושביו מנזקי המגיפה. השפעת ההישגים הסביבתיים של העת האחרונה על משבר האקלים תהפוך למשמעותית רק אם ינקטו צעדים נחושים ומתמשכים המתמודדים איתו ישירות. אך איומים כבדי משקל בעתיד הרחוק לכאורה מקבלים תשומת לב מעטה, נדחקים, ואף מושלכים לפתחם של הדורות הבאים. מה ניתן ללמוד אם כן מאירועי העת האחרונה?

על שתי תצורות של התודעה

 מגיפת הקורונה מוחשית. ניתן לגעת בה, היא כאן ועכשיו, מספר נפגעיה מדווח ומעודכן בזמן אמיתי. מסיכות הפנים ותלבושות המיגון מזכירות לכולנו תרחישי אימה, ונמצאו בכל מקום ועל כל מסך. כל אחד מאיתנו חווה את ההסגר, מכיר חולה קורונה, אנשים מבוגרים שנותרו בבדידותם, אדם שהלך לעולמו. לכולנו בוטלו אירועים מקצועיים ואישיים, נסיעות, כנסים והרצאות. אי-הוודאות הקיומית מרחפת מעל ראשינו בכל תחום משמעותי בחיינו – היכולת להפגש, להגיע ממקום למקום, להתפרנס, ואף להשיג מוצרים בסיסיים. כחברה אנו עדיין עוברים שינויים משמעותיים וכואבים. המגיפה, המעוררת רגשות פחד ובהלה, הפכה להיות בבחינת "אויב משותף" בלתי נראה המסוגל לפגוע בכל אדם.

אופי התודעה למשבר האקלים שונה. רבים מודעים לתהליכי השינוי ולהתרחשויות, ולקשר בינם לגידול בפליטות גזי החממה כתוצאה מפעילות אנושית. אנו יודעים כי הטיפול במשבר ההולך וגדל מצריך פעולה, וכי כדור הארץ עלול להגיע לההתחממות של 1.5 מעלות כבר בסוף העשור אם לא נפעל בנחישות להורדה של כמחצית מפליטות גזי החממה. מערכות אנושיות ואקולוגיות עוברות שינויים עמוקים, וכבר היום מזג האוויר מקצין, תבניות המשקעים משתנות, פני הים עולים, עוצמת וקצב ההצפות והסערות גדלים, והבצורות ממושכות וקשות יותר. אנו צפויים לסיכונים הולכים וגדלים בתחומי בטחון המזון, החקלאות, המים, התשתיות, האנרגיה, הבריאות, הכלכלה, ובטחונם של המתגוררים באיזורים מועדים למקרי אקלים קיצוניים. אך בשונה ממשבר הקורונה, משבר האקלים ותוצאותיו מופיעים כאפיזודות נפרדות, מקומיות, חולפות, וכמעט חסרות הקשר – השריפות באוסטרליה, הקרחונים הנמסים בפסגות הרים ובקטבים, השרב הקשה ההולך ומקדים בישראל. האיום מתגבר בקצב מתון יחסית, והמשבר עצמו לכאורה עדיין רחוק – 2030 ו-2050 וסוף המאה הנוכחית הן השנים אליהן מופנות קריאות האזהרה, ואלו נתפסות כפחות רלוונטיות עבור התנהלותינו היום.

מחקרים רבים מראים כי יכולתנו להעריך ולהיענות לסיכונים עתידיים מוגבלת. הודות לשיתופי פעולה בין פסיכולוגים לחוקרי מח והיכולת להשתמש בטכנולוגיות הדמיה מתקדמות כמו MRI, אנו מבינים היום כי המח האנושי אינו מותאם אבולוציונית להגיב לאיומים משמעותיים בעתיד שקצב התקדמותם איטי. אנו יודעים להתחמק מחפץ הנזרק לעברינו, אך איום שינוי האקלים עוקף את מערכות האזהרה שלנו ואינו תופס את תשומת הלב. דניאל כהנמן, זוכה פרס הנובל בכלכלה לשנת 2002, מסביר בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" כי למח האנושי שתי תצורות תודעה. אנו מגיבים בהחלטיות לאתגרים מיידיים וודאיים, אך עם גידול המורכבות, מספר ההיבטים אליהם יש להתייחס, והמרחק בזמן אנו מתקשים להחליט ולפעול. נטיה זו מתחזקת עם השימוש הלא מודע שאנו עושים ב"הטית הזמינות" הגורמת לנו לטעות בהערכת הסתברותם האמיתית של אירועים בהתאמה לזמינותם בזכרוננו. כך הביאה חווית עת הקורונה והצגתה באופן רציף ויומיומי להחלטות ולפעולות נחושות, לעתים בעוצמה שהיתה מעבר לסבירות הסטטיסטית להתרחשותם של האירועים עצמם, אך בהערכתינו את משבר האקלים וההסתברות שיפגע בנו אנו לוקים בשאננות יחסית שכן מופעיו בזכרון פחות זמינים לנו. גם שינוי בהרגלים דורש מאמץ נפשי ניכר, והכרה קוגניטיבית ואף דאגה בנוגע להשפעות העתידיות של ההתחממות הגלובלית אינן מספיקות ללא החיבור הרגשי ותחושות של דחיפות ומיידיות.

מכלול תהליכים פסיכולוגיים אלו מסביר מדוע רבים ממקבלי ההחלטות בכל הרמות נוקטים בצעדים מתונים בלבד ביחס לסכנות העתיד האורבות לפתחינו. הפקת לקחים מעמיקה יחד עם שימוש בשתי תצורות התודעה של חשיבה מהירה ואיטית, של רגש ושל הגיון, יכולה להורות את הדרך להנעה לפעולה מול משבר האקלים. שימוש רציף ואינטנסיבי יותר של כלל אמצעי המדיה הן אמצעי אחד, והדגשת הקשר הישיר בין המשברים - הדרך בה ההתחממות הגלובלית  תעלה את הסיכוי לעלית מספר המגיפות והמחלות שיתפשטו בעולם היא דוגמא נוספת. כך גם הפעלת שיקולים מוטי העתיד הרחוק יותר ותרגומן לפעולות מיידיות נדרשות, ומציאת כלים המשלבים בין רגולציה מחמירה לתמריצים כלכליים וחברתיים ובין יציאה מהמשבר הנוכחי לבין ההתמודדות עם המשבר העתידי.

שילוב רגולציה נויים בתחומי הרגולציה, הכלכלה, החברה, והתכנון

בדומה למשבר האקלים, מגיפת הקורונה מעידה כי גורלינו תלוי מתמיד באירועים המתרחשים הרחק מאתנו. משק כנפי הפרפר במקום אחד המחולל שינויים דרמטיים במקום אחר ולא צפוי שוב אינו מטפורה. פליטות גזי החממה של מדינות תעשייתיות וצרכניות בצפון כדור הארץ משפיעות על הצפות המאיימות על קיומם של כפרים בחופי איים שלווים בדרום האוקיינוס השקט. תוצאותיה חוצות הגבולות של מגיפת הקורונה עשויות להעניק לנו אנרגיה לפעולה יחד עם האפשרויות ללמידה, יצירת מנגנונים מותאמים ומתואמים, וחישוב מסלול מחדש. כנס האקלים בגלזגו שנדחה לשנת 2021 יאפשר למדינות העולם ובכללן ישראל להתגייס באופן מעמיק לקבלת החלטות ולתכנון במשותף ובנפרד בהתייחס לשילוב רגולציה עם תמריצים כלכליים וחברתיים שישפיעו על כלל הגורמים למשבר האקלים.

החוויה המשותפת ממחישה גם כי שינויים רגולטוריים, כלכליים, חברתיים, ארגוניים ואישיים שנתפסו עד כה כבלתי אפשריים מתממשים לנגד עינינו. שילובם עם פתרונות פרו-אקטיביים ויצירתיים יחד עם תכנון מתכלל הלוקח בחשבון את כלל תוצאות משבר האקלים עשויים להביא לשימוש המושכל במשאבי טבע ולהפחתה הנדרשת בייצור גזי החממה. רק בדרך זו ניתן יהיה להגיע להגביל את עלית הטמפרטורה הגלובלית כפי שהתחייבו מדינות העולם בהסכמי פריז. חלק מתפקידן של ממשלות התומכות במהלכים אלו להציג לאזרחיהן את תפיסת האיום ולשתפם בדחיפות ובמשמעות נקיטת הצעדים המתבקשים כמו גם ביצירת הפתרונות, תוך ניצול המומנטום שנוצר במהלך משבר הקורונה.

התחבורה העולמית כאחד מגורמי הפליטות המרכזיים היא דוגמא ליכולת להפעיל רגולציה משולבת תמריצים. בעוד שקשה לשכנע פרטים וארגונים להפחית את כמות התנועה מתוך בחירה בלבד ולאורך זמן, באה מגיפת הקורונה והוכיחה כי הדבר אפשרי. ניתן לחייב ולדרוש מארגונים לצמצם את השימוש בטיסות ובנסיעות, לאפשר לעובדיהם עבודה חלקית מהבית, ולהגדיל את מספר הפגישות מרחוק – תוך לקיחה בחשבון שמפגשים פנים-אל-פנים כדוגמת ישיבות רבות-משתתפים, סיעור מוחות יצירתי, קבלת החלטות מורכבת וכנסים עדיין קריטיים ליצירת אפקטיביות ארגונית, למידה משותפת, לכידות, והזדמנויות לשיתופי פעולה פנים וחוץ ארגוניים. לצורך יצירת שינוי זה יש להקים גוף מומחים שתפקידו יהיה חשיבה על הרגולציה ויישומה יחד עם יתרונותיה הכלכליים בשיתוף פעולה עם הארגונים עצמם.

דוגמא מרכזית נוספת היא הצורך בחיזוק מקומן ומעמדן של החקלאות תומכת הסביבה (הידועה יותר כחקלאות בת קיימא) והחקלאות המסורתית יחד עם הפרקטיקות הקשורות אליהן. דרכי יישום המעוגנות ברגולציה ותמרוץ כלכלי עשויות לכלול הקמת מרכזי הדרכה והכשרה ברמה האזורית בצמוד לשוקי חקלאים, ישום כולל של שיקום קרקעות מעובדות והעלאת יכולתן לקליטת פחמן, חיזוק  פרויקטי הדברה ביולוגית אזוריים והגדלת פריסתם הארצית, ותמיכה בשימוש באנרגיה מתחדשת בהפעלת מערכות חקלאיות. במדינות עתירות יערות הכרחית רגולציה של שילוב חקלאות עם ממשק יערות בדרכים המונעות את כריתתם.

מכאן עולה גם חשיבותו של תכנון מרחבי מוטה אקלים הצופה פני עתיד רחוק. תכנון זה, החורג מצרכים מקומיים וקצרי טווח בלבד, רואה לנגד עיניו תמונה רחבה ולוקח בחשבון את שינויי האקלים העכשוויים והעתידיים על כלל האספקטים שלהם. יש לשלבו בכל רמות התכנון – מתכניות מתאר ארציות ותכנון ברמת יבשות ועד לתכנון מקומי מפורט של ערים, שכונות ועד לתכנון מבנים ובתים בודדים. בכוחן של מסגרות תכנון אלו לגבש ולהעמיד תכניות פעולה ייעודיות, וביכולתן של מדינות לאמץ תכנון מרחבי מרחיק ראות הצופה את השפעות שינוי האקלים כחלק ממחויבויותיהן כלפי אזרחיהן.

מערכות וגישות פעולה

ניתן לנהל את משבר האקלים ואת התכנון הכרוך בו כמערכה לכל דבר – בעבודת מטה של גוף שבראשו יעמוד מנהל מערכה כפוף לראשי ממשלות, אשר ישלב נציגים מומחים מכלל משרדי הממשלה יחד עם מומחים חיצוניים. גוף זה יהיה בקשר רציף עם גופים מקבילים בעולם, יעלה הצעות לרגולציה, יזום פרויקטים לאומיים, ויגבש תקציבים לאישור הממשלה והכנסת. תפקידיו של גוף זה יכללו מעקב אחר ביצוע ההחלטות המתקבלות וסינכרון כלל המאמצים בין הגורמים והגופים הרלוונטיים. חלק מפעילותו תוקדש לניצול טכנולוגיות קיימות ולעידוד טכנולוגיות חדשות, עידוד ושילוב פרויקטים לאומיים במערכות אזוריות ומקומיות, קידום יוזמות  אזרחיות, והסברה לאומית המשלבת בין הגיון לרגש, תוך שימת דגש על עשיה משותפת וחיובית יחד עם הצגת חומרת האיום והדרך בה יפגע בכל אחד מאתנו. בצמוד לגוף המטה יפעלו צוותי מומחים אשר יעבדו במשותף עם הארגונים בשטח בתחומים כמו התחבורה והעבודה מרחוק, הטמעת החקלאות תומכת הסביבה, והתכנון המרחבי מוטה האקלים.

ה-European Climate Law, הצעת החוק של האיחוד האירופי שהוגשה לפרלמנט האירופי ב-4 במרץ 2020 היא חלק מה"European Green Deal" , אחת היוזמות המתקדמות בעולם להתמודדות עם משבר האקלים. ההצעה מחברת בין דחיפות האיום על אזרחי אירופה והעולם ובין הצעדים שעל האיחוד האירופי לנקוט, ומציעה מסגרת כוללת ומפורטת המכילה הקצאה תקציבית למימון רגולציות חדשות, תמריצים ומענקים, ומחייבת כל אחת ממשלות האיחוד. לבקשת 17 מדינות  תהפוך ההצעה למפת דרכים בדרך ליציאה ממשבר הקורונה תוך יצירת כלכלה ירוקה. ההצעה ויישומה עשויות להוות דגם ממנו יכולות הנהגות העולם ללמוד ולאמץ ממנו את החלקים המתאימים להן.

אוכלוסיית כדור הארץ תתגבר על מגיפת הקורונה על ידי חיסונים בדיקות ותרופות, חידושים טכנולוגיים, ושמירה על ריחוק חברתי. המשבר העולמי שנוצר בעקבותיה מביא עימו את ההבנה של מחירו הכבד של כל יום העובר בלא נקיטת פעולה, מחיר שביטויו בגידול מיותר במספר מקרי ההידבקות והמוות ובאתגרים שהפכו מורכבים ומשמעותיים בהרבה. כך גם במשבר האקלים – מחיר דחיית נקיטת פעולות אפחתה או הגנה (mitigation or adaptation), והמשך הצעידה בדרכים שאינן מקיימות, ילך ויחמיר יחד עם עוצמת האתגרים והנזקים שיעמדו בפתח.

משבר הקורונה, עם כל האתגרים שהביא עימו, עשוי לשאת גם בשורה. הנה הוכח כי כאשר נמצא איום בפתח, כאשר הוא מוחשי ונתפס, מסוגלת האנושות לעמוד מנגד ולגייס משאבים, נחישות, ויוזמה. גם אם נעשו – ועדיין נעשים  – צעדי גישוש וטעויות, בסופו של דבר נסללת דרך של תקווה. צעדי ההתמודדות והבלימה שננקטו במשבר הנוכחי, עשויים להיות סימן לבאות, ולבשר כי אם ינקטו צעדים ופעולות של ממש ניתן ואפשר יהיה להתמודד עם  איומים קשים מולם תעמוד האנושות בעתיד הלא רחוק.

ד"ר אפרת אלרון היא מייסדת חברת Eco Strategies המתמחה בפרויקטי חקלאות תומכת סביבה במדינות מתפתחות, פסיכולוגית ארגונית, ובעלת תואר ראשון בביולוגיה.

מוטי קפלן הוא מתכנן ויועץ בנושאי תכנון ארצי, סביבה, חקלאות, ודרכי התמודדות עם משבר האקלים.